<h1>צרור הכסף הקצר, דרך ב' שער י"ג</h1>
<h2>דף כא:</h2>
מי שאמר לשלוחו למכור בקרקע שלו מעט, ומכר הרבה, המעט מכור כדברי המשלח. ואם אמר הרבה ומכר מעט, אפילו אותו מעט אינו מכור, דמעביר על דבריו הוא, פרק אלמנה ניזונית, וכן [כתב] רי"ף, שלא כדרך רבינו האיי. אמר למכור לאחד ומכר לשנים, אין ממכרו כלום. אבל אמר סתמא, אפילו למאה מכור. ורש"י [כתב] דדוקא פירש "ולא לשנים". אבל "לאחד" סתמא, ואפילו לשנים. ואם טעה שליח, אין ממכרו כלום, ומה שאמרו אין אונאה לקרקעות, דוקא אם טעה בעל הבית, אבל שליח יאמרו לו "לתקוני שדרתיך ולא לעותי", ואיתיה פרק אלמנה נזונת, ור"ם פ"א דשלוחין.
